פסק-דין בתיק ע"א 7623/10

השופט י' עמית:

           ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 12.8.2010 (כבוד השופט ע' זרנקין), בו נדחתה תביעת המערערים שהתבססה, בעיקרה, על עילה של הפרת פטנט.

1.        ענייננו בפטנט ישראלי מספר 184211, ערכה לפריצה בכוח של דלתות (להלן: הפטנט), הרשום על שם האחים מרדכי ובנימין ירמיהו, שהיו בעבר שותפים במערערת 1 והחזיקו בצוותא במניותיה של המערערת 2 (להלן:הידרו נע). דרכיהם של האחים נפרדו בחודש יוני 2009 עת מכר בנימין לאחיו, המערער 3 (להלן: מרדכי) את זכויותיו בפטנט ואת מניותיו בהידרו נע.

           המשיבה 1 (להלן: סאן או סאן הייטק), עוסקת משנת 1995 באספקה טכנית לתעשייה ובייצור ציוד למערכות הידראוליות, והמשיבים 4-2 הם מנהליה ובעלי מניותיה. המערערים הגישו כנגד המשיבים 4-1 וכנגד המשיבה 5 (להלן: משרד הביטחון או משהב"ט) תביעה לבית המשפט המחוזי, שעיקרה טענה להפרת הפטנט על ידי המשיבים. בית המשפט דחה את התביעה בקובעו כי המערערים לא הוכיחו הפרה של הפטנט, ומכאן הערעור שלפנינו.

רקע עובדתי

2.        באמצע שנות התשעים החל משרד הביטחון להתקשר עם גורמים מסחריים על מנת לרכוש ערכות לפריצה בכוח של דלתות, לצורך פעילות מבצעית שוטפת של צה"ל. בשנת 1998 סיכם משרד הביטחון עם חברת "עופר כיבוי חילוץ והצלה" ועם הנציגה המקומית של חברה עולמית בשם Holmatro, על רכישת ערכת פריצה המכונה Holmatro Door Opener HDO 100 (להלן: ערכת הולמטרו). בקצרה, ערכת הולמטרו משמשת לפריצת דלתות ומנעולים באמצעות מנגנון המפעיל כוח הידראולי, וכך מתבצעת הפריצה בצורה מכאנית ללא הפעלת חומרי נפץ או אמצעים רועשים אחרים (לכן, מכונה הערכה בעגה המקצועית "ערכת פריצה קרה", בניגוד ל"ערכת פריצה חמה" הכוללת חומרי נפץ). בהמשך, בוצעו שתי הזמנות נוספות של ערכות בשנים 1999 ו-2000.

3.        בשנת 2000 החליט משרד הביטחון להפסיק את ההתקשרות עם הולמטרו ולרכוש ערכות פריצה מחברת הידרו נע. בין השנים 2006-2000 רכש משרד הביטחון ערכות פריצה קרה מהידרו נע (להלן: ערכת הידרו נע) והחל משנת 2004, הידרו נע מכרה את הערכות למשרד הביטחון ללא מכרז, בהיותה ספק יחיד.

4.        נוכח הצורך בכמות גדולה של ערכות ולאור התרחבות מעגל הספקים בתחום, החליט משרד הביטחון בחודש אוקטובר 2007 לפרסם שלושה מכרזים פומביים לפיתוח, ייצור ואספקה של 562 ערכות נוספות עבור זרוע היבשה וחיל הים (המכרזים יכונו להלן ביחד: המכרז). פרסום המכרז נבע מהתפתחויות טכנולוגיות וכלכליות שחלו בתחום ובשוק יצרני הפריצה הקרה, ונועד לצמצם את עלויות הרכישה ולבצע מספר שינויים והתאמות בערכת הפריצה המבצעית. למכרז נגשו מספר חברות, ביניהן חברת הידרו נע אשר ביקשה להמשיך את ההתקשרות עם משרד הביטחון. ביום 19.11.2007 הודיע משרד הביטחון על החלטת וועדת המכרזים לפיה חברת סאן היא שזכתה במכרז, לאחר שהצעתה נמצאה כזולה ביותר. לאחר הזכייה במכרז החלה סאן בתהליכי עבודה ותכנון לייצור ערכת הפריצה ואספקתה למשרד הביטחון, וביום 11.3.2008 אישרו הגורמים הממונים את דגם ערכת הפריצה אשר הוצג על ידה (להלן: ערכת סאן).

5.        בעקבות החלטת ועדת המכרזים הגישה הידרו נע ביום 7.1.2008 עתירה מנהלית לפסילת זכייתה של סאן, ובד בבד הגישה בקשה למתן צו מניעה זמני (עת"מ 1042/08). בעתירה נטען, בין היתר, כי בהצעה שהציעה סאן נפלו פגמים, שכן היא אינה עומדת בתנאי הסף שנקבעו על ידי משרד הביטחון; כי בהליך שקיימה ועדת המכרזים חלו שיבושים מהותיים; וכי יש לפסול את זכייתה של סאן ולהכריז על הצעת הידרו נע כזוכה במכרז, בהיותה ההצעה היחידה שעומדת בתנאי הסף. ביום 22.1.2008 נדחתה בקשתה של הידרו נע לצו ביניים, וביום 3.12.2008 נדחתה העתירה. בפסק הדין (השופטת מ' אגמון גונן) נקבע כי לא נפל פגם בהצעתה של סאן וכי ועדת המכרזים פעלה כדין ולפיכך זכייתה בעינה עומדת.

           הידרו נע הגישה ביום 11.1.2009 ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון (עע"ם 311/09), אולם בעקבות המלצת בית המשפט חזרה בה מהערעור.

6.        נשוב בנקודה זו ליום 25.6.2007, שלושה חודשים לפני פרסום המכרז בידי משרד הביטחון. באותו יום הגישה הידרו נע בקשה לרישום פטנט על ערכת הידרו נע, אותה ייצרה וסיפקה למשרד הביטחון.

            בחודש אוגוסט פרסם משרד הביטחון את האפיון הטכני הרלוונטי לצורך המכרז (שפורסם כחודשיים לאחר מכן). ביום 21.8.2007, שלחה הידרו נע מכתב למשרד הביטחון בו הביעה התנגדותה לכל פרסום וחשיפה של מידע, תמונה או שרטוט הנוגעים לערכת הידרו נע, שכן "השרטוטים והמידע הנ"ל הינם רכושה הבלעדי של חב' הידרו נע וחל איסור מוחלט לעשות בהם כל שימוש או פרסום ללא אישור מחברת הידרו נע בכתב". במכתב לא אוזכר כלל כי הידרו נע הגישה בקשה לרישום פטנט.

           ביום 20.12.2007, כחודש לאחר שמשרד הביטחון פירסם את החלטת ועדת המכרזים, פנתה הידרו נע לרשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר (להלן: הרשם), בבקשה לבחינת הפטנט על אתר, בשל "ניצול עסקי מאסיבי של ההמצאה".

           בקשת הידרו נע התקבלה על ידי הרשם ופורסמה ביום 4.5.2009 בשם "מערכת והתקן לאפשר פריצה בכוח". ביום 5.8.2009 אושרה הבקשה באופן רשמי על ידי הרשם והפטנט נרשם תחת המספר הסידורי 184211. יצוין כי הידרו נע רשמה במסגרת ההליך גם שלושה מדגמים הנוגעים לפריטים הנכללים בין חלקי ערכת הפריצה, אחד מהם מתייחס לרכיב אשר כונה בתעודת רישום המדגם "בוכנה עם טריז" ומספרו הסידורי הוא 44246.

כתב התביעה ופסק דינו של בית המשפט המחוזי

7.        ביום 29.11.2009, כשלושה חודשים לאחר אישור הפטנט, הגישה הידרו נע תביעה לבית המשפט המחוזי כנגד המשיבים, בעילה של הפרת פטנט. בכתב התביעה, עתרה הידרו נע לצו מניעה קבוע שימנע את אספקת הערכה, צו עשה לאיסוף הערכות המפרות שכבר חולקו, ולפיצוי כספי בסך 3,376,940 ש"ח בגין הפרת הפטנט. בד בבד עתרה הידרו נע למתן צו מניעה זמני.

           בכתב התביעה נטען כי הפרת הפטנט נתגלתה להידרו נע כחודש וחצי לפני הגשת התביעה, בתערוכה שהתקיימה בגני התערוכה בתל אביב, במהלכה נדהם מרדכי לגלות שחברת סאן מפיצה ערכת פריצה קרה המהווה העתק זהה לערכת הידרו נע ובכך מפרה את זכויותיה הקנייניות בפטנט. נטען, כי בעקבות הגילוי נוכחה הידרו נע לגלות כי ערכת סאן כבר הופצה בישראל ובעולם וסופקה, בין היתר, גם למשרד הביטחון ולמשטרת ישראל. עוד נטען בכתב התביעה, כי ביום 11.11.2009 שלחה הידרו נע מכתב התראה לסאן ולמשרד הביטחון בו נתבקשו להפסיק לאלתר את השימוש בערכה, שכן שימוש זה מהווה הפרה חמורה של קניינה הרוחני. 

           טענתה העיקרית של הידרו נע הייתה כי ערכת הפריצה שייצרה סאן, מפרה באופן מובהק את הפטנט ואת המדגם הרשום שנקשר עימו. בנוסף נטען לפגיעה במוניטין וגניבת עין, עשיית עושר, התערבות בלתי הוגנת, תיאור כוזב ופגיעה בזכות קניין. משרד הביטחון צורף אף הוא כנתבע ונטען לגביו כי הוא שותף למעשיה החמורים של סאן, שכן במהלך פרסום המכרז סיפק למשתתפים במכרז שרטוטים, תוכניות ומידע מדויק אודות פרי עמלה של הידרו נע, ובכך סייע לייצור ערכת הפריצה החדשה ולהפרת הפטנט.

8.        בפסק דינו דחה בית משפט קמא את התביעה על שלל טענותיה. בעניין הפרת הפטנט נקבע, כי אין במנגנון הפריצה כפי שתואר בכתב הפטנט כל חדשנות או התקדמות אמצאתית. קביעה זו התבססה על הימצאותם של ערכות הדומות לערכה שיוצרה בידי הידרו נע, אשר נודעו, שווקו, ואף נרשמו כפטנט ברחבי העולם, זמן רב לפני שהוגשה בקשת הפטנט על ידי הידרו נע. בית המשפט קבע כי הידרו נע נמנעה מלגלות לרשם הפטנטים כי קיימות ערכות דומות, כך שהחלטתו של רשם הפטנטים ניתנה מבלי שהמידע הנ"ל היה נגד עיניו, ודי בכך כדי להורות על ביטולו של הפטנט. עם זאת, נמנע בית המשפט מלהורות על ביטולו של הפטנט, בשל האפשרות כי הערכה כוללת חידוש המצאתי מסוים, הבא לידי ביטוי בטבעת מסתובבת המורכבת על יחידת הצילינדר ההידראולי ומעניקה למשתמש בערכה אפשרות לסובב את הסדן השני וכך להשיג תנועתיות וחופשיות יחסית במהלך פעולת הפריצה. נקבע כי מאחר שבערכת סאן אין טבעת מסתובבת מעין זו, ממילא אין לראות את סאן כמי שהפרה את הפטנט.